יובש בעיניים

ישנם גורמים רבים לעין יבשה. תחושת היובש בעין עשוי להשתנות לפי העונות השונות ובמקומות שונים.

בין הגורמים הללו:  
1.ייצור מופחת, משני לגיל.
2. תנאי סיבה חיצונית- רוח, מזג אויר יבש, עשן, מפזרי חום ומיזוג אויר
3.בזמן מיעוט בעפעוף (קריאה, צפייה ממושכת בטלוויזיה, עבודה מול מחשב).
4. תוצאה של דלקות עיניים ואלרגיות.
5. תרופות מסויימות- לרוב כאלה המשפיעות על ייצור הדמעות.
6. דלקות בעפעפיים (בלפריטיס), או מחלות שונות בעין. 
7. מחלות מערכתיות הפוגעות בייצור הדמעות.(כגון: דלקות פרקים, מחלות בלוטת התריס, חוסר

    בוויטמין A, פרקינסון, המחלה ע''ש שיוגרן, לאחר השתלת מח-עצם או טיפולי הקרנה וכוויות כימיות          קשות של העין.)
8. נשים סובלות מעין יבשה בד''כ בגיל הבלות בגלל שינויים הורמונאליים.
9. לאחר ניתוחי עיניים- כולל ניתוחי רפרקציה, קטרקט וניתוחים פלסטיים.

​

יובש מתבטא בתחושת אי-נוחות, גוף זר, צורך במצמוץ יתר, ואודם. גם דמעת מרובה הינה לעיתים ביטוי של יובש בעין.
כאשר העין אינה מפרישה מספיק דמעות, אנו חשים אי נוחות בעין. המוח מורה להפריש דמעת ביתר על מנת לפצות את החסר בדמעות, והתוצאה – דמעת מרובה.

אבחון הבעיה מבוצע על-ידי מספר בדיקות המעריכות את כמות ואיכות הדמעות.
בתבחין ע''ש שירמר - נמדדת כמות הפרשת הדמעות ביחידת זמן(בעיקר את המרכיב המימי). תבחין זמן שבירות פלס הדמעות (tear break-up time) מודד את יציבות מסך הדמעות (בעיקר את המרכיב השומני של הפלס). צביעת רוז-בנגל משמשת להדגמת נזק תוך תאי משני ליובש.

רוב המקרים הינם קלים ודי בטיפול שמרני. הטיפול השמרני כולל תחליפי דמעות מסוגים שונים כאשר ישנה עדיפות לדמעות ללא חומר משמר. קיימים תחליפי דמעות רבים המופיעים כטיפות, ג''ל או כמשחה. ככלל, ככל שהתכשיר עם חומר סמיך יותר, כך משך פעולתו ארוך יותר, אך עם זאת, הוא גורם יותר לטשטוש ראיה. טיפול זה אינו פותר את הבעיה, אלא גורם להקלה זמנית בזמן ולאחר מתן הטיפות.

במקרים קשים יש צורך בתכשירים אימונמודולטורים- המשפיע על מנגנון החיסון, כמו טיפות ציקלוספורין,

או בחסימה של צינוריות הניקוז על ידי פקקים (Punctal Plugs). במקרי דלקות עפעפיים, יש לטפל בהגיינה שלהן.

במקרי מחלות מערכתיות, יש צורך בטיפול מערכתי עם סטרואידים ותרופות נוגדות דלקת.