שעורה/כלזיון

הטיפול:

שעורה של זקיק הריס ניתנת לטיפול ע''י הוצאת הריס מבסיסו.
במקרה של שעורה חריפה של העפעף, ההמלצה היא לרכך את מקום הדלקת, וזאת ע''י קומפרסים חמים עם
מטלית לחה על העפעף למשך כ 10 דקות, 3 פעמים ביום, שקיות תה, או ביצה מבושלת חמה. רצוי למרוח
משחה אנטיביוטית או משולבת עם סטרואידים לצורך הריכוך. לרוב לאחר סיום התהליך הנפיחות חולפת
במלואה, אך לעיתים נותרת שארית הדורשת ניקוז כירורגי, או הזרקת סטרואידים לעפעף.
כלזיון יכול גם הוא לקטון במשך הזמן, אך לעיתים נותרת שארית, ואז יתכן ויידרש ניקוז כירורגי לצורך הסרתו.
ההסרה מתבצעת מהחלק הפנימי של העפעף, ולכן לא מותירה לרוב צלקת.
בזמן הדלקת אין להרכיב עדשות מגע, ולאחר ההסרה יש להמתין מספר ימים עד לחזרה להרכבתן.

ככלל, מומלץ לבצע ניתוח להסרת הכלזיון רק לאחר שהאיזור ''הבשיל'' כלומר, התוכן החלבי התגבש ,
אינו נוצר יותר מחדש, וגם לא קטן. במקרים אלו- ללא הסרה, צפוי שהנגע ישאר. מאידך, כל עוד הוא לא
הבשיל, יש חשש שגם לאחר ההסרה- הוא יוסיף להפריש חומר חלבי ותהיה חזרה.

במקרים מסוימים מגיעים מטופלים עם מקרי כזליונים רבים, לעיתים בעפעף עליון ותחתון, ולפעמים בכל
ארבעת העפעפיים. מקרים אלו דורשים התייחסות מיוחדת. ראשית יש לברר מה הסיבה להווצרות הבלתי
נשלטת - הדבר יכול לנבוע מאחת הסיבות הבאות:
1. דלקת עפעפים כרונית (בלפריטיס/מיבומיטיס)- אז יש צורך בטיפול הגייני של העפעפיים- מגבונים,
קומפרסים ומשחו אנטיביוטיות וסטרואידליות.
2. תזונה עתירת שומנים- כגון שוקולד במידה רבה.
3.מחלות עור- כמו seborrhea, acne rosacea, או אקנה (פצעי בגרות) - אז יש צורך בטיפול משולב עם
רופאי עור במחלות הרקע.
4.מצב או שינוי הורמונלי- גלולות, תקופות וסת וכו.
5. מתח נפשי

במקרים של שעורה מפושטת, מזוהמת או שאינה מגיבה לטיפול יש צורך בשימוש בתרופות אנטיביוטיות
הנלקחות דרך הפה.